2. תאוריה והיסטוריוגרפיה

יהיו בוודאי מי שיתהו על פרשת ההתיישבות היהודית החקלאית בקפריסין מנקודות–מבט תאורטיות והיסטוריוגרפיות . ההגירה וההתיישבות של יהודים במאות התשע –עשרה והעשרים , בעיקר ממזרח אירופה , ומפעלי ההתיישבות בארץ – ישראל ומחוץ לה זכו בדור האחרון למחקרים חדשים , אשר ביקשו למסגר מפעלים אלה במסגרות תאורטיות או היסטוריוגרפיות סדורות , שיסודן בזרמים שונים בהיסטוריוגרפיה העולמית . תאוריות של הגירה , תאוריות פוסט – קולוניאליסטיות והסברים סוציולוגיים שונים , כגון " הנדסה חברתית " או " ניסויים חברתיים " , שימשו ליצירת תובנות חדשות בדבר מעשי ההגירה וההתיישבות של יהודים בארץ ומחוץ לה , ולהעמדת המפעל הציוני כ " פרויקט " לאומי המשתלב יפה במסגרות תאורטיות אלה . כל ניסיון לראות ולוּ מעט מכל אלה בקפריסין נידון מלכתחילה לחוסר פרופורציה ולכפיית מסגרות נוקשות על סדרה של מעשים וניסויים שאינה מצטרפת לכלל פרשה היסטורית אחת . להבדיל מהמפעל הציוני בארץ – ישראל הנמשך ברצף זה 130 שנה ויותר , ולהבדיל אפילו ממפעליה של יק " א בארצות העולם , היו אפיזודות ההתיישבות בקפריסין ספורדיות , קצרות – שנים ולא קשורות זו לזו . לכן אי – א...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן