9. מביסוס לדעיכה ועזיבה (1927–1921)

עליהם להסדיר את חובם באמצעות עורך – הדין של החברה . ההחלטה גרמה לעזיבה מידית של שתי משפחות נוספות , אך התקבלה בברכה על – ידי אותם איכרים שסברו כי יש ביכולתם לכלכל את המושבה בכוחם – הם וללא השגחתה של הנהלת יק " א , וזאת למרות היבול הדל של אותה שנה והמחירים הנמוכים שהשיגו לתוצרתם . אמונתם זו נבעה כנראה מכך שהם ייהפכו לבעלי הקרקעות , ואז יוכלו לנהל בהן הליכי חכירה או מכירה ולהתמקד בענפים מניבי רווחים . ב – 1925 נותרו במרגו רק 8 משפחות של איכרים מעבדי אדמות , והן מנו 37 נפשות בלבד . שוב הצביע הדוח השנתי על כוח המשיכה הרב של ארץ – ישראל הסמוכה כגורם ראשון במעלה להתפוררות המרקם הקהילתי במושבות יק " א בקפריסין , ובמיוחד על עזיבת הדור הצעיר . בשנת 1926 נטשו את מרגו 7 בנים ובנות למשפחות האיכרים , ובית – הספר הפסיק לתפקד באופן מלא . היבולים פחתו , המחירים לכותנה ולדגנים צנחו , ורוב הציוד החקלאי נמכר . רוב המטעים התייבשו , הנותרים הוזנחו , ורוח הנכאים שיתקה כמעט כל יזמה להמשך פיתוחה של המושבה . בשמונה בתי – האב נותרו רק 30 נפשות , כולל הילדים והעובדים , ומספר בעלי –החיים הלך וירד גם הוא . תיאור מ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן