אנו משווים את תורת המונאדרת של לייבניץ למררתיזם כאסכולה במאה העשרים . כלומר , למגמה הרחבה הביךתחומית והמהפכנית שתפסה מקום תשתיתי יותר ויותר בתפיסת העולם של המאה העשרים . מדובר במגמה אשר הממד המחדש שלה העסיק כל כך את בני הזמן , ער שהוא הקנה לה — למרות הריבוי המשבש של דנוטציות — את הכינוי " מודרניזם " . תפקידו של כינוי זה לסמן בראש ובראשונה את ניתוקה של האסכולה מהמאה הקודמת ואולי מהמודרניות שמאז הרנסנס , ואף מהתרבות המערבית כולה , ואת הלך הריח המרכזי שלה . הכינוי צריך לבטא את התחושה של ערעור חזק ומוחשי של יסודות הוודאות של התרבות המסורתית בכל התחומים — במדעים המדויקים . במדעי הרוח ובמדעי החכרה , בתפיסת האדם והעולם , כערכי המוסר ובאמנריות . היטיבו להגדיר היבט זה של פני התקופה מלקולם ברדברי וגייימס מקפרלן באנתולוגיה המקיפה והחשובה שלהם על המודרניזם בספרות : סיסמולוגיה תרבותית — הניסיון לתעד את מעתקי הרגישות ושינו " ה , אלה המתרחשים באופן סדיר בהיסטוריה של האמבות , הספרות והמחשבה — נוטה להבחין בדרך כלל כין שלושה סדרי גודל בפרדים . בקצה אחד של הסקאלה מצויים אותם זעזועים של אופנה אשר בראה שהם...
אל הספר