עד עתה עסקנו בעיקר באומדן צד התועלות לצורך ניתוח עלות – תועלת של מערכות מידע . התמקדנו בסוגיית מדידת ערך המידע מכיוון שמידע הוא התוצר של אותן מערכות , וערכן נקבע לפיו . הצגנו את גישת האופציות הריאליות , שהוסיפה את האופציות הנוצרות בעקבות השקעה לתועלות שיש להביא בחשבון בניתוח כדאיות כלכלית . אחת האופציות הללו היא לנטוש את הפרויקט בעקבות מידע חדש שלא כדאי להמשיך בו , ובכך לצמצם הפסדים . הצד השני של ניתוח עלות – תועלת הוא צד העלויות . לכאורה , קל יותר לאמוד עלויות מתועלות , אך בפועל אין זה פשוט . למרות הניסיון הרב שנצבר במשך ארבעים שנה ויותר , רוב הפרויקטים בתחום מערכות המידע חורגים בעלויות . יתר כל כן , יש אי – ודאות רבה בנוגע להצלחתם של הפרויקטים הללו , והדבר מקשה להעריך את עלויותיהם לארגון . שיעור ניכר של הפרויקטים נכשלים עוד לפני סיום הפיתוח . אך גם אם הפיתוח הטכנולוגי הצליח , פרויקטים רבים ננטשים בשלב ההטמעה כי אינם מתאימים לצורכי הארגון . הנתונים על שיעורי הכישלון אינם עקביים : לפי דיווחים מסוימים , % 75 % - 50 מהניסיונות להטמיע מערכות לניהול קשרי לקוחות ( CRM ) נכשלים . בדיווחים אח...
אל הספר