אחריותו של כונס הנכסים לביצוע הוראות בית המשפט כונס הנכסים , במסגרת תפקידו , חייב להפקיד ערובה שבמסגרתה הוא מתחייב לשלם לפי הוראות בית המשפט או הרשם סכום שנקבע במקרה שלא יגיש חשבונותיו בזמן ובדרך שיורה לו בית המשפט , או לא ישלם סכום המגיע ממנו לפי הוראות בית המשפט , או שיגרום בזדון או ברשלנות הפסד לנכסים שנתמנה עליהם . כלומר , קיימת אחריות אישית ברורה במסגרת הערבות שנותן כונס הנכסים כהבטחה למילוי תפקידו כשורה , ועל פי תנאי הערבות . אחריותו של כונס הנכסים לביצוע חוזים שהתקשר בהם במסגרת פעילותו ככונס נכסים כונס הנכסים , בניגוד לנושאי משרה בחברה , אינו אורגן שלה , ולכן אין מסך החוצץ בין החברה לבין המתקשרים בשמה . כונס הנכסים גם אינו מתפקד " מעבר למסך " , אלא נחשף אישית כבעל תפקיד האחראי בגין פעולותיו כלפי צדדים שלישיים . במצב שהחברה הפכה קשת – פרעון נרתעים משקיעים חיצוניים מלתת בה את אמונם . דווקא אישיותו של כונס הנכסים , החסות שהוא פורש על הפעולה , והמחויבות האישית שלו הם היסודות שיצליחו לרתק גופים חיצוניים להתעניין בחברה ולהתקשר עמה . כאשר כונס הנכסים מתקשר בעסקה מסוימת , הצד המתקשר רוא...
אל הספר