המחוקק הישראלי היה ער לכל אלה כאשר חוקק את פרק התביעה הנגזרת בחוק החברות . עד לחקיקת חוק החברות נסמכה הזכות להגיש תביעה הנגזרת בדיני החברות על הפסיקה , אשר קבעה , כי בעל מניה יהיה זכאי להגיש תביעה נגזרת כל אימת שהצדק 237 דורש זאת . בית המשפט קבע , כי הזכות לתבוע במקום החברה ובעבורה ניתנה לבעל המניות מטעמים של צדק בבית משפט של יושר , כדי שתהא לו תקנה מקום שנעשה מעשה של תרמית או מעשה בלתי – חוקי אחר על ידי המנהלים הפועלים מטעם החברה , כך שהעוול לבעל מניות בודד אינו יכול בדרך אחרת לבוא על תיקונו . חוק החברות קלט את מנגנון התביעה הנגזרת , והפך אותו לחלק ממערך הזכויות והחובות של החברה ובעלי המניות . התביעה הנגזרת הפכה לזכות המוענקת לבעל מניה ולדירקטור , ובכך משנה גם את מערך הזכויות והחובות שלהם . 0 כיצד משנה הענקת זכות לתביעה נגזרת לבעל מניה ולדירקטור את מערך הזכויות והחובות שלהם ? האפשרות להגיש תביעה מעמידה את בעל המניה והדירקטור בעמדת חייבים , שבמסגרתה הם עלולים להיחשף לטענות של הפרת חובה אם הם לא היו עירניים דיים ולא הגישו תביעה נגזרת כדי לאכוף את זכויותיה של החברה . מנגד , הזכות להגיש ת...
אל הספר