כאמור , נקיטת המונח קיפוח בחוק נעשתה ללא הבהרת תוכנו , ולכן יש לראות בו מונח שסתום שאינו כולל הגדרה מפורטת , אלא מסגרת לתוכן שבית המשפט ייצוק לתוכו . הן המלומדים והן הפסיקה התחבטו באשר לתוכנו התיאורטי של המושג . ההתחבטות נסבה סביב שתי סוגיות : האחת — מהות כוונת הפגיעה בקבוצה הניזוקה : האם הנזק נגרם בזדון , בעקבות תרמית מכוונת , או ברשלנות ; השנייה — היקף התערבותו של בית המשפט בניהול החברה בעקבות הפגיעה שנגרמה . נכונותו של בית המשפט להחיל נורמות של " אדם סביר " , ושל אובייקטיביות כמוסד חיצוני שבוחן את הסוגיה לאחר מעשה , היא תוצר המחצית השנייה של המאה ה – . 20 בתהליך איטי מאוד ניאותו בתי המשפט להיכנס לסבך השיקולים העסקיים , ולקבל החלטות המעניקות ציונים מתחום המוסר והצדק להתנהגותם של אנשי עסקים . רתיעת הפסיקה הישראלית , שהחרתה החזיקה אחרי הפסיקה האנגלית , להפוך יתר על המידה החלטות של חברות עסקיות , עולה גם בקנה אחד עם מספרם המועט של הסכסוכים בתחום דיני החברות שבאו בפני הערכאות . 59 ההחלטה הערכית הראשונה שהיוותה ציון דרך בנושא הייתה פסק הדין בעניין קוסוי , שבו אומצה לראשונה תשתית נורמטיבית...
אל הספר