כאמור , קיפוח הוא מושג שמגלם נורמה . התובנות שעולות מהחלתו ומיישומו בפסיקה האנגלית והישראלית במהלך השנים מלמדות , כי ניתן למצוא בו שני סוגי תכנים . הראשון הוא במסגרתה של הגדרה משפטית , הקובעת כי קיפוח הוא פגיעה בציפיות הלגיטימיות של הצדדים . הגדרה זו עוסקת במיתווה הנורמטיבי האידיאולוגי של המושג , ומספקת לבית המשפט בסיס נוח לאיבחון מצבי קיפוח בלי כבליהן של הגדרות נוקשות . התוכן השני נמצא במסגרתה של הגדרה כלכלית , הקובעת כי קיפוח הוא מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי – הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה . זוהי הגדרה מהתחום המעשי , שמדגימה נסיבות מקפחות אך אינה מהווה מסגרת סגורה למצבי קיפוח אחרים , בפרט כאשר הקיפוח מתרחש שלא כלפי " מיעוט " במובן המספרי , אלא כלפי קבוצת בעלי מניות . לדוגמה , רוב בעלי המניות עלול להיות מקופח בידי מיעוט חוסם שעלול למנוע קבלת החלטה . מיעוט כזה עשוי לדרוש " פיצוי " עבור הסרת התנגדותו . היקף הפיצוי או מהותו עלולים להוות סוג של סחיטה , שמקפחת דווקא את הרוב . לדוגמה , בית המשפט האנגלי פסק , כי הימנעות חוזרת ונשנית מכינוס 47 אסיפה כללית ומהצגת הד...
אל הספר