הליך ההצבעה בחברה ציבורית זכה בחוק החברות להסדר חדש . הפיזור הרב של המניות ואחוזי האחזקה הנמוכים הרתיעו משקיעים מעשיית שימוש בזכויות ההצבעה שלהם . במשוואה שבין הוצאת כסף ואיבוד זמן לשם איסוף מידע ראוי על אופן ההצבעה ועל נוכחות באסיפה , לבין השפעה זניחה על תוצאות ההצבעה , גברו אצל המשקיע הקטן חוסר הכדאיות והאדישות , והכריעו את הכף לטובת הימנעות מנטילת חלק פעיל באסיפות כלליות . ההיעדרות השיטתית של בעלי המניות מהצבעות באסיפה הכללית השפיעה לרעה על ההחלטות , אשר מוכרעות בהתאם למאזן הכוחות המצביעים . המחוקק התמודד עם קשיים אלו באמצעות הוראות סעיף 78 לחוק , הקובע כי בחברה ציבורית רשאים בעלי מניות להצביע , באסיפה כללית ובאסיפת סוג , באמצעות כתב הצבעה שבו יציין בעל מניה את אופן הצבעתו . הצבעה כזו אפשרית לגבי מספר מוגדר של נושאים אשר מפורטים בסעיף , וביניהם : מינוי ופיטורים של דירקטורים , אישור עסקאות חריגות , אישור מיזוג , וכן כל נושא אחר שנקבע לגביו בתקנון , כי ההצבעה תיערך באמצעות כתב הצבעה . מטרתו של הסדר כזה הייתה לעודד השתתפות פעילה יותר של בעלי המניות הרבים בחברות ציבוריות בהצבעות . להסדר...
אל הספר