החוק מונה מספר מצבים חריגים , שבהתקיימם נדרש רוב אחר או הרכב אנושי מיוחד של המשתתפים באסיפה כדי לתת תוקף להחלטה המתקבלת . כפי שנראה להלן , החריגים הללו משקפים מצבים שבהם הכרעה של רוב רגיל עלולה לגרור עושק , קיפוח חלק מבעלי מניות , או איום של החלטה לא ראויה . דרישה לרוב מיוחד כזה קיימת בעסקאות שבהן מעורב בעל עניין בחברה . עסקאות עם בעלי עניין הן עסקאות בין החברה לבין צדדים שיש להם עניין כלשהו בחברה , ולכן מתעורר החשש לניצול עמדתם הפנימית בחברה לשם השפעה על אישור העסקה . לדוגמה , עובד של חברה , המחזיק מניות שלה , יצביע בעד העלאת שכר של בעל השליטה , מחשש שבעל השליטה ינקום בו . חשש נוסף הוא מפני גורם עסקי שיש לו מערכת יחסים עם החברה הציבורית , והוא חושש שאם לא יאשר את העסקה כבעל מניות , יפגע בעל השליטה בחברה הציבורית בעתיד עסקיו . כדי שלא לפגוע במהלך העסקים ובזרימה שוטפת של חיי המסחר , עיצב המחוקק כללים לאישור עסקאות עם בעלי עניין . ניתן לחלק את העסקאות שלשם אישורן דרוש רוב מיוחד למספר קבוצות : אישור מינויים של נושאי משרה ; אישור פעולות של נושאי משרה או עסקאות עם נושאי משרה או בעלי שליטה ;...
אל הספר