זכות ההצבעה היא חלק מאגד הזכויות הכלולות במניה , והיא פועלת בנכס עבור בעליה . ניקח לדוגמה מניה שהזכות היחידה שהיא מקנה היא זכות הצבעה . במקרה זה , הערך היחיד הגלום במניה הוא זכות הצבעה . השאלה הנשאלת היא , האם ניתן להפריד את זכות ההצבעה , ולראות בה נכס נפרד ועצמאי מהמניה . עקרונית , זכות ההצבעה תלויה במניה עצמה , שהיא המסגרת הנורמטיבית המעניקה לבעליה את הכוח להשתמש בזכות , ואין אפשרות להפריד את הזכות מהבעלות במניה : רק בעל מניה רשאי להפעיל את זכות ההצבעה או להעניק לאחר זכות זו . אם עשה כן , הוא ימשיך להיות אחראי על פי חוק החברות בגין ההצבעה על פי סעיף 921 לחוק , הקובע כי בעל מניה ינהג במילוי חובותיו כלפי החברה וכלפי בעלי המניות האחרים בתום לב ובדרך מקובלת . המחויבות הזאת משתרעת גם על מתן זכות הצבעה , והיא תחייב את בעל המניה באמצעות הוראת חוק השליחות , הקובעת כי שלוחו של אדם כמותו והשלוח יוצא מן התמונה . למרות התלות בין הזכות להצביע לבין המניה המשמשת לה אכסניה טכנית , יש לראות בזכות ההצבעה הכלולה במניה זכות בעלת אופי קנייני שניתנת להערכה כספית . לדוגמה , בעל מניה רשאי לכרות הסכמי הצבעה ...
אל הספר