ד1. המגמה הראשונה: הדו־ערכיות של פלקירא

שם טוב אבן פלקירא ( ספרד , המאה השלוש עשרה ) מבטא בחריפות את ההתלבטות של הרמב "ם בין שאיפת הפילוסוף להתבודד לבין המחויבות המדינית שלו , ובשונה ממנו אינו מגיע למסקנה חד – משמעית . פלקירא היה מלומד אקלקטי מובהק , ובחיבוריו השונים הוא נוטה למגמות שונות . הדבר נובע במידה רבה מהיותו של פלקירא פרשן יותר משהיה הוגה דעות עצמאי , והעמדות שהביע הושפעו במידה רבה מהמלומדים שאת כתביהם הוא תרגם , סיכם ופירש , בייחוד הרמב "ם 47 תפיסה יחידאית היא זו של ר ' לוי בן גרשום ( רלב " ג ) בן המאה הארבע – עשרה , שאמנם הסתייג מתורת ההידמות הפוליטית , אך טען שהפילוסוף השלם אינו צריך להתבודד , אלא מוטלת עליו המחויבות להעביר את חכמתו למלומדים בני הדורות הבאים . ראו בעניין זה M . Kellner , " Politics and Perfection : Gersonides vs . Maimonides " , Jewish Political Studies Review 6 ) 1994 ( , pp . 49 – 82 48 כזה המלקט ממקורות שונים ומביע בהקשרים שונים השקפות שונות בלי ליצור שיטה אחידה משלו . ואלפאראבי , ומן ההקשרים של הדיון . עם זאת , אין ספק שבדרך שפירש את הטקסטים שעסק בהם , ובייחוד את מורה הנבוכים , ניכרת השפעת חי...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה