מדרש עשרת הדיברות במוגרבית יהודית נוסח צפרו

א . טקסט ' עשר כלמאת ' – מצב המחקר ביטוי ערבי יהודי אחד שהביא הבלשן והחוקר מרסל כהן בספרו על הלהג הערבי של יהודי אלג ' יר , הפנה את תשומת לבי לטקסט עשר כלמאת ( מדרש בערבית לעשרת הדיברות ) . הביטוי הוא ( א ) מראת אס סו ( מילולית : אשת הרוע או אשת הערוה ) ככינוי לאישה לא הגונה המשרכת דרכיה ( לעיל עמ ' . ( 21 כהן אומר שהביטוי שאול מתרגום רב סעדיה גאון לעשרת הדיברות שיהודי אלג ' יר נהגו לומר בחג השבועות , אך הוא לא הפנה הפניה ביבליוגרפית ולא הרחיב את הדיבור . סתם ולא פירש . אולי הסתמך רק על מידע שבעל פה . אבל בתרגומו הידוע של רב סעדיה גאון לעשרת הדיברות אין זכר לביטוי זה , לא בתרגום עשרת הדיברות בפרשת יתרו ( שמות כ ) ולא בפרשת ואתחנן ( דברים ה ) . והנה בעשר כלמאת , שנהגו יהודים מאזור הדיבור הערבי לומר בבית הכנסת בחג השבועות , הביטוי נקרה פעמים אחדות בדיבר ' לא תנאף ' . הביטוי ייחודי לטקסט זה וככל הידוע לי לא תועד בדיאלקטים ערביים אחרים . מדרש עשר כלמאת , שיסודו ככל הנראה בנוסח העברי או הארמי של מדרש עשרת הדיברות , נדפס בכמה מהדורות ותורגם לעברית ולגרמנית בידי אייזנשטדטר . ב , 1868 לצרפתית...  אל הספר
מוסד ביאליק