מבוא חג המימונה , פרץ זה מכבר מרשותם של יוצאי צפון אפריקה והוא הולך ונעשה במידה רבה נחלת הכלל בארץ ובתפוצות , מלומדים רבים ניסו לעמוד על מהותו ולהסביר את משמעותו . ולא בכדי . ככל שמתרחב מעגל החוגגים של חג זה , ביניהם אנשים שמעולם לא שמעו עליו קודם לכן , כן נוצר הצורך להצדיק את קיומו ולהסביר את רקע צמיחתו . למעשה , גם בקרב החוגגים המקוריים , עוד בהיותם באפריקה הצפונית , תהו על טיבו של החג , ואף נתנו בו טעמים לרוב . אותם טעמים מתגלגלים גם כיום בפיותיהם של הבריות ואף בעלוני הסברה של אנשי הציבור המארגנים את החגיגות הציבוריות של המימונה . דא עקא , שמרוב עצים אין רואים את היער ומרוב טעמים אין רואים עוד את המקורי . מבחינה מתודולוגית ריבוי הטעמים מהווה בעיה , והריהו בבחינת עושר השמור לבעליו לרעתו . ריבוי זה מעיד , מן הסתם , על חוסר רציפות בשלשלת מסירת " מצוות החג , טעמיו ורמזיו " ואולי על העדר מסורת כלל . ואמנם ראשיתו של חג זה לוטה בערפל ההיסטוריה . אף אין בידינו תעודה כלשהי מימים קדמונים , שתעיד באופן חד משמעי על טיבו של החג . לא נותר אפוא לחוקרים אלא ליתלות באסמכתאות עקיפות : במסורות שבעל פה...
אל הספר