בפסיקתא דרב כהנא ( פרה , עמ ' 74 ) מסופר על השיחה הזאת בין עובד אלילים ובין רבן יוחנן בן זכאי : גוי אחד שאל את רבן יוחנן בן זכיי , אמר ליה : אילין מיליא דאתון עבדין [ הדברים שאתם עושים ] נראין כמן כשפים — מביאין פרה ושוחטין אותה ושורפין אותה וכותשין אותה ונוטלין את אפרה , ואחד מכם מטמא למת , ומזין עליו שתים שלש טיפים ואומרין לו טהרתה . אמר לו [ רבן יוחנן בן זכאי ] : לא נכנסה רוח תזזית באותו האיש [( כלומר , בך , בגוי השואל ] מימיו ? אמר לו : לאו . אמר לו : ולא ראיתה אחר שנכנסה בו רוח תזוזית ? אמר לו : הין . אמר לו : ומה אתם עושין ? אמר לו : מביאין עיקרין ומעשנין תחתיו ומרבצים עליה מים והיא בורחת . אמר לו : ולא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר ?! כך הרוח הזה רוח טומאה היא , דכתיב " ... וגם את הנביאים ואת רוח הטמאה ... " ( זכריה יג , ב ) . וכיון שיצא אמרו לו תלמידיו : רבינו , לזה דחיתה בקנה לנו מה אתה משיב ? אמר להם : חייכם ! לא המת מטמא ולא המים מטהרים אלא גזירתו של הקדוש ברוך הוא — אמר הקדוש ברוך הוא : חוקה חקקתי , גזירה גזרתי , ואין אתה רשאי לעבור על גזירתי — " זאת חקת התו רָ ה " ( במדבר יט , ...
אל הספר