הניסיון לפיתוח תעשייה בהתיישבות הצעירה של שנות ה־80

על אף המשבר לא חדלו התנועות הקיבוציות מלנסות להקים קיבוצים חדשים . השותפות עם המדינה והסוכנות המשיכה להתקיים ועל אף הקשיים קבע הקיבוץ הארצי בישיבת הוועד הפועל בבית זרע , ב - , 9 . 4 . 1979 יעד של הקמת 10 - 5 קיבוצים בחמש שנים . בעקבות החלטה זו נכתבה תכנית העבודה והיישובים הוקמו , כשתוך כדי כך מתעוררות שאלות פנימיות בקשר ליכולתה של התנועה לעמוד ביעדים שקבעה . ההתיישבות הצעירה שהקים הקיבוץ הארצי , בסוף שנות ה - 70 ותחילת שנות ה - , 80 תוכננה מראשיתה כך שתכלול גם מפעל , לרוב על בסיס שותפות עם מפעל קיים , כפי שקבעה מדיניות מדור תעשייה , שהחליטה על הצמדת קיבוצים צעירים לתעשיות בקיבוצים הוותיקים . בקיבוצים החדשים : גשור , נטור , אדמית , כישור , הראל , כרמים , סמר , אליפז , חריש , פלך ושומריה ניסו לבדוק הקמת שותפויות עם קיבוצים קיימים , על ידי כך שחברים מהקיבוץ הצעיר באו לעבוד במפעל הקיבוץ הוותיק , ואחר כך הועבר קוו ייצור לקיבוץ הצעיר . בצבעון נוסדה שותפות עם ש . ל . א . ג שמיר , בשומריה עם מפעל מברשות ברוחמה , בפלך הוקם מפעל שטיחים ונבחנה אפשרות לשותפות עם י . מ . א - עין המפרץ , בכישור הוקם...  אל הספר
יד יערי