בתחילת קיץ , 1988 פנו ראשי התנועות הקיבוציות אל שר האוצר , משה נסים , וביקשו להיכנס למו " מ כולל על פריסת חובם לבנקים . לאחר הבחירות באותה שנה התמנה פרס לשר האוצר . בסוף פברואר , 1989 סוכמו עקרונות ההסדר , ובאפריל אישרה ועדת הכספים את העקרונות . ביולי הוצגו נתונים מעודכנים ונותר עימות בין הקיבוץ הארצי לבין התק " ם על גובה המחיקה והפריסה לכל צד . כדי למנוע סחבת הסכימו שתי התנועות להניח לסוגיה זו , כדי לשמור על חזית אחידה מול הבנקים . על אף מספר סוגיות נוספות שהיו נתונות בוויכוח נחתם ההסדר ב - 12 בדצמבר . 1989 בקיבוצים סערו הרוחות . " מאזני הבנקים לשנת 1988 מבליטים באורח חד משמעי את תמונת הנגטיב , תרתי משמע , של הכלכלה הישראלית , " כתב שלמה לשם , מבכירי הכלכלנים הקיבוציים , בעיתון " קיבוץ " . " מחד , המשק היצרני נמצא במיתון , החקלאות במשבר , התעשייה מפטרת אלפי עובדים , אינפלציה של עלויות , אבטלה גואה , ומאידך , ממש חגיגה לסקטור המתווך , ובראשו הבנקים . הם מבליטים גם את העובדה שהסדר ה ' הבראה ' של הקיבוצים הוא בעיקר הסדר עבור הבנקים , ואין בו תשובה ממשית לבעיה הכלכלית של רוב הקיבוצים . הב...
אל הספר