1. ברוגמאן, גוטוואלד ומנדנהול

גם חוקרי מקרא , שהתמקדו בצד הסוציולוגי של מחקריהם , הצביעו על מגמה כזאת . כך ברוגמאן , כנראה גם בעקבות מסותיו של גוטוואלד , משתמש במונחים השאולים מהעולם המרקסיסטי . בבואו לתאר את הצד החברתי - כלכלי השלילי , הדקדנטי , באימפריית שלמה , הוא נוקט פעמים אחדות את המונח " הערך העודף " ( - ( surplus value מונח - יסוד בכלכלה המרקסיסטית . גוטוואלד עצמו , כחוקר מקרא שדן מפרספקטיבה סוציולוגית , הרבה , כידוע , לעסוק בספריו בסוגיה זו . אכן אפשר לקבל כמה מטענות היסוד של גוטוואלד , כגון אלה הדנות באופי השיוויוני של החברה בישראל המקראית ( " איכרים חופשיים " , " המודל של המהפכה החברתית בישראל הקדומה " ) , תוך הסתמכות , למשל , על דיני הריבית , השמיטה והיובל . בחיבורו שבטי ה ' המשיך את התיאוריה של מנדנהול , ששללה את הקשר שבין כוח מדיני ( " דחיית הכוח " ) ל " מלכות האל " . אחת מחוברות Semeia שערך נשאה את הכותרת The Social Scientific Criticism of the Hebrew Bible and its Social World : The ( . Israelite Monarchy , Semeia , 37 ( 1986 בחוברת זו הקדיש מנדנהול מאמר לסוציולוג לנדסברגר ולתיאוריית " האיכרים החופשי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל