הסעיף האחרון , ובו " המדינה " , חשוב במיוחד , כי הוא הבסיס לדיון בחיבור זה , הדן במרכזיותה , או באי-מרכזיותה , של המדינה במחשבה היהודית . לכן ארחיב בו קמעה את הדיון . הרעיון ה " אנרכיסטי " , כפי שכבר ראינו פעמים רבות , מסתייג מן המדינה כגוף פוליטי מרכזי ועליון ומציע ליטול ממנה חלק ניכר מסמכויותיה המרכזיות כדי לחלק אותן לחברה האזרחית , לפריפריה , ובייחוד לקהילות . והנה , בסיכום הגותם של עשרה רבנים אורתודוקסים מצאנו כמעט אצל כולם את הרעיון של חשיבות ערך האדם והחברה , מחד גיסא , ושל הסתייגות מכוחה האבסולוטי של המדינה הפוליטית , מאידך גיסא . אבל אצל ארבעה מהם בלטה מגמה זו במיוחד - הרבנים אי " ה קוק , רי " ד סולובייצ ' יק , מ " א עמיאל 415 מהגדרה רחבת היקף מכוונת זו ( " כולם או רובם " , " במינון משתנה " , " מלא או חלקי " ) שמא ניתן להסיק , שמי שימשיך לבחון את הגותם של רבנים נוספים , שכתבו או שהשאירו בעל - פה תורה עיונית מפורטת ( החל מכמה מגדולי החסידות , כמו בעל " מי השילוח " והרבי מקוצק ; ועד ר ' חיים מבריסק , הרב חיים הירשנזון , ורבים אחרים עמם , וכמו הרבנים נחום רבינוביץ ויונתן זקס , שהז...
אל הספר