אני מציע את הערכתו הבאה של חיים הלל בן - ששון : בעולם ימי הביניים יש ליהודים שיתוף עם נוגשׂיהם הנוצרים והמוסלמים , במורשה של האווירה הדתית ושל נוהג , של תפילה ושל אמונה ... של משפט אלוהים , של אלוהים השופט בהיסטוריה ושל דרכי אבות משותפים – משום שאנו הורשנו את הדברים האלה וממקור ישראל התפצלו ] הדגש לא במקור , א " ש [ ... ; היו עקרונות ומעשים משותפים ליהודים , לנוצרים ולמוסלמים , האופפים את הדעות ואת מהלך החיים , בהם נערך מאבקה הגדול של היהדות בימי הביניים על דמותה , על חייה ועל המשכה . היהדות רואה את עצמה כעיר האלוהים ( אף מושג זה משותף לנצרות אתנו ) , הנודדת בגלות ובייסורים בעולם של מטה כדי להגשים מתוך ייסוריה ובכוחות עצמה את רצון האלוהים 17 השוכן מעלה . דון יצחק אברבנאל : השפעה דו סטרית בפרק הבא , יא , בדיון על דון יצחק אברבנאל ( 1509 - 1437 ) נביא את הערכת פרופ ' יצחק בער , כי אברבנאל ( שפיתח בפרשנותו לתורה הגות " אנרכיסטית " מובהקת ) " היה בקי " בפובליציסטיקה הפוליטית -תיאולוגית הנוצרית של ימי הביניים , ו " אף קרא בספרי אבות הכנסייה וביניהם אגוסטינוס . בכוח השכלתו זו נקט עמדה מקורי...
אל הספר