לפני שנעיין בקפדנות בסעיפים 22-23 אקדים מילות הסבר אחדות . הטיעון בסעיף בתור 4 נחשב ה ל טיעון הליבה ( core ) master ) של ) ואילו ברקלי הטיעון לטובת בסעיפים התיאוריה 22 שלו . -23 מתואר כבר ציינתי לפעמים את טיעון הראשי העובדה שכדי לתאר את העמדה שלו , ברקלי משתמש בשני צמדי ניגודים : הניגוד פנימי – חיצונ י והניגוד תלוי – בלתי תלוי . בסעיף 4 הוא ביקש להוכיח שהמושאים ( כגון עצים , בתים והרים ) הם פנימיים , לאמור , קיימים אך ורק בתור התפיסות של ישים תופסים ( שכלים , אניים , ( מה שפירושו שמה שקרוי " העולם החיצוני" עולם המושאים החומריים – אינו בנמצא . מן הניגוד פנימי – חיצוני משתקף דואליזם גוף–נפש קרטסיאני , והטענה של ברקלי שהמושאים הם פנימיים ואין להם קיום חיצוני פירושה אינו אלא ההכחשה של הדואליזם הזה והאימוץ של אידאליזם : המושאים שלפי התפיסה המקובלת הם חיצוניים מתגלים כפנימיים לרוח . אולם עתה אנו עוסקים בניגוד בין תלות ל אי-תלות . אצל ברקלי השימוש במינוח זה הוא נדיר , וגם בסעיפים 22-23 המינוח השליט הוא פנים – חוץ . הכחשת " הקיום Andre Gallois , s'Berkeley" Master "Argument , The Philosophical...
אל הספר