בשנות השישים תוארה מדיניות בריטניה במזרח התיכון ובאסיה כנסיגה " מזרחה לסואץ" . ( East of Suez ) מדיניות זו כללה את השלמת הנסיגות של שנות הארבעים ( מהודו , מפקיסטן , מציילון , מבורמה ומארץ ישראל ) ושל שנות החמישים ( מסודן , מתעלת סואץ ומבסיסים בעיראק , ( בנסיגות נוספות מכווית , מבחריין , מאמירויות המפרץ , מעומאן , מעדן , ממלאיה ומסינגפור . משנות השישים ואילך היה אפשר לדבר גם על נסיגה מ"דרום לסואץ" , ( South of Suez ) שהתבטאה לא רק בשחרורן של מושבות בריטניה מהשלטון הקולוניאלי ויציאתן לעצמאות , אלא גם בנסיגה משמעותית בעניין , בנוכחות ובעומק הקשרים עם אפריקה . טריטוריות בריטיות ( מושבות , פרוטקטורטים ומנדטים ) סודן גאנה ( חוף הזהב ) ניגריה קמרון הבריטית סומלילנד טוגו הבריטית סיירה לאון טנגנייקה ( לימים טנזניה ) אוגנדה קניה זנזיבר ( כיום חלק מטנזניה ) זמביה ( צפון רודזיה ) מלאווי ( נייסלנד ) גמביה בוצוואנה ( בטשואנלנד )
אל הספר