לרוסיה הצארית היו קשרים מועטים עם אפריקה , אך לפחות בשני מקרים בולטים היא היתה מעורבת במאבקים נגד מעצמות המערב האימפריאליסטיות . במלחמת הבורים בדרום אפריקה ( 1899-1902 ) היא שלחה יועצים צבאיים לסייע לבורים ( אפריקנרים ) במלחמה נגד בריטניה . כך עשתה גם כששלחה מומחים צבאיים לסייע לאתיופיה כנגד איטליה בקרב אדווה ( Adowa ) בשנת . 1896 מניעיה היו עוינות למערב , רצון לרכוש השפעה באזור האסטרטגי של תעלת סואץ וים סוף , וגם לזכות באהדת הקופטים המצרים שהיו קשורים לכנסייה האתיופית . לאחר מהפכת 1917 עלתה חשיבותן של אסיה ושל אפריקה בעיני המשטר הקומוניסטי . הקושי ל"ייצא" את המהפכה למערב העלה את חשיבות " המזרח . " תאוריית האימפריאליזם של לנין הסבירה את הכיבוש הקולוניאלי בצורך של המערב בחומרי גלם , בשווקים ובאפיקי השקעות . ברית המועצות הניחה , שערעור השליטה במושבות יערער את עצמת המערב . בקונגרס הראשון של עמי המזרח , שהתקיים בבקו בשנת , 1920 הוחלט לתמוך בכוחות מהפכניים , דמוקרטיים , אנטי קולוניאליים , גם אם אינם קומוניסטים . חשיבות רבה יוחסה לדרום אפריקה המתועשת , שהיה בה מעמד פועלים לבן ושחור . כבר בשנ...
אל הספר