ההגדרה שהייתה עד שנת 2002 קבעה בחלופה הראשונה שתושבות חבר בני אדם תיקבע גם על בסיס מקום עיקר פעילותו נוסף על מקום רישומו . בניגוד לכך החליט המחוקק להסתפק במבחן טכני פשוט , והוא מקום ההתאגדות של אותו חבר בני אדם . נוסף על כך , בעבר דנה ההגדרה במקום הרישום שהוא מונח רחב יותר ממקום ההתאגדות . גופים שהתאגדו בחוץ לארץ ( דוגמת חברה זרה ) יכלו להירשם בישראל כחברה נוכרית על פי דיני החברות ולהיחשב תושבי ישראל אם ביקשו זאת . על פי ההגדרה הנוכחית רק התאגדות בישראל יכולה להיחשב לעניין קביעת התושבות . כלל זה קיים במדינות רבות בעולם והוא פשוט ליישום . לעניין זה , התאגדות היא עצם יצירת חבר בני אדם לפי הדין בישראל . התאגדות , בשונה מרישום , " יוצרת" את אותו חבר בני אדם . אפשר לרשום בישראל גם חבר בני אדם שהתאגד מחוץ לישראל . בהיקש , התאגדות דומה ללידה של יחיד , פעולה המביאה אותו לאוויר העולם . לדוגמה , חברה " הנוצרת" לפי חוק החברות בישראל היא חברה שהתאגדה בישראל . יש לזכור כי חבר בני אדם על פי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה כולל בתוכו גופים שהתאגדו על פי דין וכאלו שאישיותם המשפטית הנפרדת לצורכי מס קיימת ללא הת...
אל הספר