דברי סיכום

בספר זה הוצגו לכם , מורות ומורים בהווה ובעתיד , כלים פדגוגיים מעשיים הנגזרים מתפיסת עולם ערכית ברורה – התפיסה הדיאלקטית . בבסיס הגישה הדיאלקטית עומד הניסיון להתמודד עם המתח המתמיד בחברה הישראלית בין עולם התרבות היהודית לעולם התרבות הדמוקרטית . בעיני רבים בחברה שני עולמות אלו מנוגדים זה לזה . ואולם האוחזים בגישה הדיאלקטית אינם מקבלים את ראיית העולם הזאת – לא בנוגע למציאות המעשית ולא בנוגע לאידאל הערכי . לפי גישה זו , התהליך החינוכי צריך להתמקד בהיכרות ובלימוד מברר של הדילמות והמתחים בין שני מעגלי הזהויות הללו , מתוך ניסיון ( שלא תמיד יכול להצליח במלואו ) למיזוג ושילוב בין העולמות . בניגוד לגישות הקצה – הרואות סתירה בין העולמות ועל כן יוצרות ביניהם היררכיה ברורה – הגישה הדיאלקטית רואה בהתמודדות הפורייה עם המורכבות את המפתח לגיבוש זהות אישית וקולקטיבית ליהודים ישראלים במאה . ה-21 בניגוד לגישת הקונפליקט – המודעת לקיומה של אמביוולנטיות בין העולמות אך מתקשה להתמודד עם תוצאותיה – הגישה הדיאלקטית רואה באמביוולנטיות חשיבות ערכית והזדמנות לשיח אישי-פנימי וציבורי מפרה . מיפוי ארבע הגישות , ובעיקר...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר