וכדומה . תפיסה זו אינה שמה במרכז את מיומנות הקריאה , אלא את ההנגשה האוריינית כיצד ליצור בעבור הלומד תנאים מיטביים , שבהם יוכל להיחשף ליצירות מופת , ספרות , למידע כתוב כגון עיתון , מודעות וכדומה . הנחייה דומה קיימת היום גם בהקשר למוסיקה ואמנות לסוגיה , גם בעבור אוכלוסיות רגילות . כך הלומד בעל הצרכים המיוחדים / המגוונים יכול להיחשף למקורות מידע מגוונים למרות מגבלתו , תוך עקיפת קשייו בקריאה ואולי גם בתחומים אחרים . חשיפה זו מאפשרת בהמשך ביצוע בחירות מושכלות , אימוץ תחביבים וגם אורח חיים שיש בו איכויות מגוונות . למודל יש שלושה חלקים ( מימין לשמאל : ( בצד הימני של המודל , מופיעות שתי מטרות מכלילות ( מלמעלה למטה : ( הראשונה היא הגברת ההנגשה לספרות , והשנייה היא הגברת העצמאות של הקורא . לדעתי , המטרה השנייה חשובה יותר מנקודת מבט אוריינית , אך הכותבות סברו אחרת . גישתן היא גישה מכילה , עם דגש באיכות חיים של הפרט , ומכאן הבחירה , שכן הן רואות בקריאה אמצעי . שתי המטרות הללו קשורות לארבעה נושאים : הזדמנויות להנגשת הספרות , הוראה המנגישה ספרות , הנחיות לקריאה והזדמנויות ליישום / הכללה של מיומנויות...
אל הספר