פרק זה ' נולד , ' כקודמו , בשיעור מבוא – " עיוני השוואה בפרשנות המקרא היהודית הקלסית " – אשר ניתן על ידי שנים אחדות במסגרת החוג למקרא במכללה אקדמית . משמעותו של חזון אחרית הימים בישעיהו יא 6-9 הורחבה לעיונים בין תחומיים , שלימים השתמשתי ב ' תוצריהם ' למחקר איכותי , אשר ביקש לבדוק , כבמחקר שתואר בפרק הקודם , הן את תרומתה של הוראה בין תחומית ללימוד מאתגר ומרתק של סוגיה מקראית חידתית זו , והן את תרומת הוראת היצירות לפי סדרן הכרונולוגי ( מקרא , מדרשיו , מפרשיו היהודיים הקלסיים , ספרות בתר מקראית ויצירות ספרותיות בנות זמננו , ( או המגמתי ( כגון , פתיחת הדיון ביצירה חתרנית ) לאיכות הבנת הסוגיה ? במחקר האיכותי השתתפו שלוש קבוצות : . 1 סטודנטיות דתיות במכללה להכשרת מורים , הלומדות את הסוגיה בחוג למקרא במסגרת שיעור המבוא הנזכר . . 2 מורות בפועל , הלומדות את הסוגיה במסגרת סמינריון כחלק מלימודיהן לקראת השלמת תואר ראשון בהוראה . . 3 קבוצה מעורבת הכוללת מורים , סטודנטים ומגלי עניין , אשר נטלו חלק בכנס מדעי במקרא , בו הרציתי על נושא זה – בלווית מקורות מלאים . המחקר כולל תיאור תמציתי של דרכי ההוראה ב...
אל הספר