הדיון שלהלן יתמקד בהשוואת קינתו הנבואית של המשורר לקינה הנבואית המקראית , המתפלגת לקינות צער ולקינות לעג , הנבדלות על-פי-רוב גם במושאיהן . הראשונות מקוננות בד " כ על ישראל . האחרונות – לרוב על גויים . קינה נבואית – נזכיר – קודמת לאירוע . אין היא מקוננת על א בדן ודאי אלא על אבדן אפשרי , הניתן למניעה . השימוש בסוגה לצורכי נבואה – שני הסברים הפוכים לו . יש מי שרואה בה נבואת תוכחה לכל דבר , שנקטה נוסח קינה . הנביא- המוכיח שאל לצורך המחשת כוונותיו ז ' אנר , המתייחס בד " כ אל מוות כאל נתון ודאי . הקינה משמשת לו כתכסיס ריטורי בלבד . אם תתממש – יראה עצמו כמי שנכשל , שהרי כל כוונתו להחזיר את קהל שומעיו בתשובה . קינה נבואית אינה נבחנת אפוא בהתגשמותה , וכבר קבע בעניין זה הרמב : ם " " הא למדת שבדברי טובה בלבד יבחן הנביא . " 201 לפי סברה אחרת , קינה נבואית היא גזירת אלוקים ועל-כן ודאית . מי שסבור כך יבין כפשוטם את דברי ה ' ליחזקאל : "נהה על המון מצרים והורידהו אותה ובנות גויים אדירים אל ארץ תחתיות את יורדי בור " " ל ) ב , . ( 18 הנביא מוריד שאולה באמצעות קינתו . תפקיד זה משקף את האמונה , שקינה על א...
אל הספר