ג. צרעת עוזיהו מלך יהודה (דה"ב כו, טז–כג)

( פס' טז ) וכחזקתו גבה לבו עד להשחית , וימעל בה' אלהיו , ויבוא אל היכל ה' להקטיר על מזבח הקטרת . ( יז ) ויבא אחריו עזריהו הכהן , ועמו כהנים 30 לעיל , עמ' . 53 לה' שמונים בני חיל . ( יח ) ויעמדו על עזיהו המלך ויאמרו לו , לא לך עזיהו להקטיר לה , ' כי לכהנים בני אהרן המקדשים להקטיר , צא מן המקדש כי מעלת , ולא לך לכבוד מה' אלהים . ( יט ) ויזעף עזיהו ובידו מקטרת להקטיר , ובזעפו עם הכהנים , והצרעת זרחה במצחו לפני הכהנים בבית , ה' מעל למזבח הקטרת . ( כ ) ויפן אליו עזריהו כהן הראש וכל הכהנים , והנה הוא מצרע במצחו , ויבהילוהו משם , וגם הוא נדחף לצאת , כי נגעו . ה' ( כא ) ויהי עזיהו המלך מצרע עד יום מותו , וישב בית החפשית מצרע , כי נגזר מבית , ה' ויותם בנו על בית המלך שופט את עם הארץ . ( כג ) וישכב עזיהו עם אבתיו ויקברו אתו עם אבתיו , בשדה הקבורה אשר למלכים , כי אמרו מצורע הוא , וימלך יותם בנו תחתיו . " מפרטי הכתוב ניתן להבין , כי עונש הצרעת בא עליו לא רק בשל חטא הגאווה , 31 אלא , בעיקר , בשל כניסתו לתחום הקודש , המיועד לכוהנים בלבד . מן הצרעת הזאת עוזיהו לא נרפא עד יום מותו . הוא הודח מן המלוכה...  אל הספר
מוסד ביאליק