רוב היקרויותיהן של המילים " זיבה" ו"צרעת" מצוי בספר ויקרא . בפרקים יגיד , המוקדשים לנושא ה"צרעת 117 , " פסוקים , ובפרק טו , לנושא ה"זיבה" – 33 פסוקים . במילים אחרות : מספר הפסוקים שבספר ויקרא , הדנים בנושא הזב והמצורע , בהשוואה וביחס ליתר הנגעים והמחלות שבספר , גדול לאין שעור . מחוץ לספר ויקרא נזכרת הצרעת בספר במדבר ( ה , (; א–ד ברשימת הקללות שבספר דברים ( כח , כז , לה ) וכן בקללת דויד את יואב בן צרויה ( שמ"ב ג , כט . ( מצויים גם תיאורים נרטיביים על מצורעים למיניהם בסיפורי התורה , כגון : צרעת מרים ( במ' יב , ט–טו ) וידו של משה ( שמ' ד , ו–ז ) וכך גם בספרות ההיסטוריוגרפית , כסיפור צרעת נעמן ( מל"ב ה , א–יא (; צרעת גחזי משרתו של הנביא אלישע ( מל"ב ה , כז (; סיפורם של ארבעת המצורעים מחוץ לשערי שומרון , בעת מלחמת ארם עם ישראל ( מל"ב ז , ג–ח ) וסיפור מחלתו של עוזיהו מלך יהודה ( מל"ב טו , ה ודה"ב כו , טז–כג . ( יצויין , כי על חולים בזיבה לא נמצאה עדות כל שהיא מחוץ לחוקי התורה . עדויות רבות יש , כמובן , גם בספרות המסופוטמית , כגון : רשימת הקללות המופיעות בחתימת חוזים למיניהם , אבני גבול , מית...
אל הספר