תהליכי בליה הם תהליכים הגורמים להתפרקות ( השתנות ) כימית , או להתפוררות מכנית , של הסלעים במקום אשר הם נמצאים בו ללא תנועה . תוצרי הבליה מכונים בלית . קרקע היא אחד מסוגי הבלית הנפוצים ביותר ; למעשה , זוהי בלית שחלו בה גם תהליכים אורגניים . הבלית יכולה להיות תמיסה , כזו שחלקיקיה הן מולקולות אשר אינן נראות בעין בלתי-מזוינת . הבלית יכולה להופיע גם כמוצקים , ואלה נחלקים לקבוצות הבאות בהתאם לגודלם : חרסית – חלקיקים שקוטרם קטן משני מיקרונים ( שתי אלפיות המילימטר ) טין ( סילט ) – חלקיקים שקוטרם 2–64 מיקרון חול – חלקיקים שקוטרם 64–2000 מיקרון ( כלומר עד שני מילימטרים ) צרורות – חלקיקים שקוטרם גדול משני מילימטרים . ההגדרות הללו של בלית בהתאם לגודל החלקיקים אינן מאפיינות את הרכב החומר אשר הבלית עשויה ממנו , אלא רק את קוטר חלקיקיו . כך למשל חול יכול להיות חול קוורץ , חול גירני או חלקיקי בלית שנוצרו מסלע אחר . לכל חלקיקי החול הללו אותו ה"גודל" – אם קוטר חלקיקי הבלית יהיה גדול מ-64 מיקרון וקטן משני מילימטרים , הם יוגדרו כחול . תהליכי בליה שונים מתהליכי סחיפה ( ארוזיה . ( כפי שצוין לעיל , תהליכי בלי...
אל הספר