פרק 10: שאלות שכיחות של מורים ותשובות בצדן

אל תצעד לפניי , כי אינני רוצה להיות העבד שלך . אל תצעד אחריי , כי אינני רוצה להיות האדון שלך . בוא , ידידי , וצעד לצדי ! ( אלבר קאמי ) פתיחה חלקים מספר זה לימדתי בקבוצות שונות - סטודנטים לתואר ראשון ושני , מורים לחינוך מיוחד , יועצים , מנהלים ועוד . הלומדים שאלו אותי שאלות רבות בעניין האמפתיה , ומתוכן מובאות בפרק זה השאלות והתשובות הבולטות והשכיחות ביותר . התהליך שאתה מציע ארוך ומייגע . האם אפשר לקצר אותו ? אכן , תהליך אמפתי מלא הוא ארוך , קשה וצורך אנרגיה נפשית רבה מצד הנותן . יש שלאחר שעת טיפול מצוינת , שבה הצלחת להתעלות לרמות גבוהות של אמפתיה , אתה עייף וסחוט כמו פועל בניין בסוף יום עבודה . קושי זה אינו צריך להרתיע אתכם , מכיוון שהתהליך האמפתי הוא מודולרי ואפשר להתפשר ולהגיע גם לרמות נמוכות . כל קמצוץ של אמפתיה שאתם מעניקים לחניך משול לשקל הניתן לצדקה לנפש , ההולך ומצטבר ב"קופת החיסכון" שלו . את הצלחתכם בהענקת אמפתיה עליכם למדוד לפי מידת ההשתדלות שלכם ולא לפי מבחן התוצאה . אם תשוו את נקודת ההתחלה שלכם ושל החניך לנקודה בשלב מתקדם יותר בתהליך ותרגישו כי השתדלתם , תוכלו להיות מרוצים . ...  אל הספר
מכון מופ"ת