סיכום

בפרק זה העמקנו בעיקרי התהליך האמפתי וזיהינו כמה שלבים שעשויים להעלות את איכות האמפתיה . השלב הראשון , טרום אמפתיה , מתייחס לזיהוי הצורך של החניך באמפתיה ולהחלטה לפתוח בתהליך . בשלב השני , אמפתיה סבילה , יש לפתח קשר טוב עם החניך בדרך של הקשבה לו ובשיקוף של רגשותיו , מחשבותיו והתנהגותו . ביצירת הקשר חשוב שאיש החינוך יתמקד בתחומים שבהם החניך מצטיין , וימצא בתוך עצמו חוויות פנימיות שיחברו אותו לקשיים של החניך . השלב השלישי , אמפתיה פעילה , מתבטא בהעמדת הפרשנויות של החניך למבחן ובהצעה של פרשנויות אחרות , יעילות יותר , תחתן . מנינו סוגים רבים של פרשנויות שהן חלק מ"ארגז הכלים" של איש החינוך , וחשוב שהן תהיינה הקול הפנימי של החניך . בשלב זה שני הצדדים חשים די קרובים כדי למתוח ביקורת ולקבל ביקורת , ואיש החינוך מסייע לחניך לפתור בעיות בתהליך מובנה ומסודר . השלב הרביעי והאחרון הוא הפרדה מהחניך ומתן " צידה" לו לקראת התמודדויות עצמאיות יותר בעתיד . להלן קטע המסכם את הצורך לצאת מתוך האנוכיות ( אגואיזם ) שלך ולהקדיש תשומת לב - אמפתיה - לזולת שאינך מכיר . אל תתנהל מהר מדי , שלא יזרקו עליך לבנה כדי לזכ...  אל הספר
מכון מופ"ת