פרויד הכיר בקווי הדמיון שבין חלום למיתוס ולחשיבה האופיינית לראשית ההיסטוריה האנושית והאישית ( ראו , למשל , פרויד , פשר החלומות , 292-293 [ ההערה [; פרויד , " החלום . ( 133 , " יונג בנה חלק ניכר מהתיאוריה שלו על יסוד קווי דמיון אלה . מדוע אפוא לא תשמש התיאוריה של יונג בעניין החלומות מקור השראה לספר זה , שבו אני מכירה בקרבה שבין חלום למיתוס , אלא דווקא מחקרו של קאסירר , שאינו עוסק בחלומות ? אנסה לנמק זאת כאן בקצרה . לפי יונג ישנם חלומות ( חלומות " גדולים ( " המכילים מוטיבים מיתולוגיים , שאותם הוא מכנה " ארכיטיפים . " ישנם ארכיטיפים של ניסיונות קשים , הרפתקאות נועזות כגון אלה שנהגו בטקסי ההתבגרות הפרימיטיביים , דרקונים ושדים . ארכיטיפים נפוצים אחרים , לפי יונג , הם הזקן החכם , האדם החיה , האוצר הגנוז , עץ המשאלות , תהליכי הטרנספורמציה המשמשים גם ברעיונות המזינים את האלכימיה ועוד דימויים ספציפיים רבים מספור . חלומות אלה משותפים לדבריו לכל האנושות בכל הדורות , ובאים לידי ביטוי לא רק בחלומות אלא גם בהזיות , חזיונות ורעיונות שווא של סובייקטים . לפי יונג , התפוצה האוניברסלית של הארכיטיפים מוכי...
אל הספר