א. התמורות לטובה

( א ) "תקנת מורדת , " שנתקנה בבבל בשנת , 651 הכירה בזכותה של האישה ליזום גירושין ולכפות אותם על הבעל מבלי לאבד את דמי כתובתה . תקנה זו היתה בתוקף למעלה מחמש מאות שנה , ובמקצת המרכזים אף למעלה מזה . שוב לא היתה לבעל לבדו הזכות לבטל את התא המשפחתי , כמפורש במשנה ובתלמוד , והאישה הפכה " שוות זכויות " בתחום חשוב זה . אמנם , מבחינה פורמלית הבעל נשאר כביכול " המגרש , " אבל בפועל יכלה האישה ליזום גירושין ולכפות אותם על הבעל ככל אוות נפשה . גם כשחלה נסיגה מתקנה זו , במאה הי '' ב , יכלה האישה לכפות גירושין בטענת 1 במקומות שונים בספר השתמשתי לתיאור מעמד האישה בהגדרה הסתמית : "מעמד טוב " או " מעמד טוב באופן יחסי . " כוונתי היתה למעמדה בהשוואה לתקופת המשנה , התלמוד והגאונים בבבל . התלמוד נתפס כספר מחייב ומקודש . הסטייה מעצותיהם של חכמים ומהוראותיהם היתה בעלת משמעות רבה לגבי אנשי ימי הביניים . 2 ראה לעיל , פרק יא , הערות . 111-136 " מאיס עלי , " אף שבדרך כלל היא הפסידה בכך את דמי כתובתה . יתר על כן , לדעת חכמים רבים מדובר בכפייה ממשית , במלקות )'' שוטים , "( שנעשו בידי גויים . גם אם האישה לא מימשה ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי