המגבית למען החסידים היושבים בארץ ישראל התבססה על התחייבות אישית של כל אחד מן החסידים ברוסיה הלבנה לתרום סכום מסוים מדי שנה בשנה . אף שמלכתחילה הייתה זו התחייבות המעוגנת ברצונם החופשי של התורמים , הרי שבדיעבד היא נתפסה כחובה קדושה שלא ניתן לחמוק ממנה . מה עוד שההתחייבות לתרום הייתה מגובה בחתימה בכתב ידו של החסיד התורם . יש להבחין בין שני סוגים של התחייבות לתרומה : זו שעניינה תמיכה בכלל החסידים היושבים בארץ ישראל וזו שעניינה תמיכה ביחיד או ביחידים מתוכם . התרומות עבור כלל החסידים נשלחו למנהיגיהם בארץ ואלה חילקו אותן על פי שיקול דעתם . מי שהופקד על איסוף התרומות היו הגבאים דארץ הקודש , שאותם מינה רש"ז בכל אחד מן המניינים החסידיים הפזורים ברחבי רוסיה הלבנה . בידי הגבאים הייתה רשימה של כל בני המניין ושל סכום ההתחייבות של כל אחד מהם . אשר לתרומה עבור יחידים , בקרב העולים לארץ ישראל רווח המנהג לעשות להם " מעמדות" קודם עלייתם . עולים אלה היו מסבבים בקהילות ואוספים התחייבויות של אנשים מקרב קרוביהם , מכיריהם ומוקיריהם לתרום עבורם סכום ידוע בכל שנה ושנה . ההתחייבות לתרומה הייתה מגובה בחתימת ידו ש...
אל הספר