הצגנו כמה מחידושיו ההלכתיים של הרשז"א שמשתקפות בהם חלק מתפיסותיו המטא הלכתיות . בסוגיית היתר המכירה ראינו אמנם שאת הכרעתו ההלכתית הניעה המטרה ' למען פרנסתם של עניי ישראל , ולמען למד זכות על רבבות מישראל . ' עדיין יש לתכלית זו מקורות בעולם ההלכה , הדורשים ללמד זכות . מכאן הסקנו את גישתו של הרשז"א לסוגיית הקדושה , שאותה הוא רואה כלגליסטית ולא כאונטולוגית – תפיסה שהשאירה את רישומה במהלך ההלכתי שלו בנושא מכירת הארץ לזמן קצוב , שהתיר אותה – לעומת החזון איש שהחזיק בסוגיה זו ברעיון הקדושה האונטולוגית , ולפיכך אין המכירה יכולה להפקיע את קדושת הארץ . 479 שם , סי' סב . 480 גם אם נחפש מכנה משותף לדוגמאות שהביא הרשז"א , ונאמר כי הן עוסקות בענייני העברת הבעלות כמו ביעור חמץ והפקרתו , הפרשת תרומות ומעשרות ופדיון הבן , יהיה בזה חידוש גדול ומקורי – לדרוש רמה של ידיעת הנעשה , ובהעדר ידיעה זו תחשב המצווה כאילו לא נעשתה ועוד לטעון כי למעשה בוטלה כאן מצוות עשה . לא אאריך בפלפול בסוגיה זו , ואסתפק בציון דברים אחדים : ראשית כבר בשו"ע יו"ד סי' שלא סעיף לב-לג הותרה בדיעבד הפרשת תרומות ומעשרות שנעשו על ידי חר...
אל הספר