שלומדת לומר אור ושמש , לומדת לחתוך את דימויי המחשבה כך שהמושג אור מוצג כלא שמש , ושלילה של סדרה שלמה של מסמנים שאותם היא לומדת לומר . במובן זה , ככל שאוצר המילים גדול יותר , כך המחשבה עשירה יותר בחיתוכים שליליים . במילים אחרות , חתכי המחשבה הם מסומנים מחוסרי תוכן חיובי והם נותרים אמורפיים ולא מוגדרים . ככל שיהיו יותר חיתוכי מחשבה , כך המחשבה תבחין בין מושגים שונים – אך ההבחנה תיעשה תמיד על דרך השלילה . לכן , עושר מחשבתי תלוי בעושר הלשוני . ככל שיהיו יותר חיתוכי לשון , כך ייווצרו יותר ויותר הבחנות במחשבה ואנו נדע לזהות יותר ויותר דברים ( בתודעה ולא במציאות . ( ככל שהמחשבה תהיה מסומנת בחתכים רבים יותר , כך שרשרת האסוציאציות שפרויד מתאר ב״פרויקט״ תהיה מורכבת יותר . כך ניתן להסביר את העובדה שלא ניתן למצוא במילון הגדרות חיוביות למושגים שונים . כאשר נחפש משמעות כלשהי של מילה שאינה מובנת לנו , עוד ועוד מילים יחליפו את זו שנחפש . אנו נמצא סדרה של מילים דומות המובחנות זו מזו . הנבדלות של המילים השונות והשימוש ביותר ויותר מילים שונות הם שיחדדו את ההבחנות , כלומר , יעשירו את מסמני החתכים של המחשב...
אל הספר