זהו . האמא האחרונה בספר . האמא האחרונה במסע . הפגישה הטיפולית האחרונה עם נרי . האם צער הפרידה המתקרבת הוא שגורם לנו לדחות את מועד הפגישה שוב ושוב ? האם זה הפחד מפני הטלטול הבא שתגרום הפגישה לשנינו ? ואולי זו אישיותה של ברוריה שגורמת לנו לרתיעה ? כך או אחרת , הפגישה נדחית פעם אחר פעם . אך היום יום שישי , וביום ראשון הקרוב נרי לוקח כמה ימי חופשה לעבוד על הספר . יום השישי האחרון , חלקי בספר חייב להסתיים והפגישה הטיפולית מתקיימת . לצד הדאגה נמצאת גם שמחת המפגש הקבועה . נרי ואני נפגשים בפינת האוכל בביתי לכמה שעות של התבוננות פנימית , לכמה שעות נדירות של ' משחק ' שמבוגרים כמעט לא מרשים לעצמם . אנחנו נפגשים על מנת להשתעשע במילים , בדמויות ובמשמעויות . דמותה הכואבת וחסרת הגמישות של ברוריה נמצאת היום על שולחן פינת האוכל שלי , במרכז מגרש המשחקים שלנו . הפעם , באופן חריג ומפתיע , נרי מבקש לפתוח את השיחה : אני חייב לומר לך כמה דברים בשביל שהשיחה הטיפולית תתאפשר . תראי , קראתי כמה פעמים את הפרק שכתבת על ברוריה . הוא נפלא , הוא מוביל אותי לאט ובבטחה ( אם כי לעתים גם קצת בקופצנות ובגודש ) להרגשה שאני...
אל הספר