לעיל ראינו כיצד הרב הרצוג התמודד עם סוגיית המוסלמים והנוצרים במדינת ישראל העתידית באמצעות הקטגוריה גר תושב . לכל אורך דיונו ניכר שהוא מודע לכך שהוא מותח את ההלכה עד קצותיה בהסתמכו על דעות יחידים ועל כך שזוהי " שעת הדחק" לכל עם ישראל . עם זאת הוא מודע גם לכך שהדרישה הדמוקרטית תובעת יותר . לשון אחר , המדינה הדמוקרטית אינה רשאית לאסור אף את נוכחותם של עובדי עבודה זרה בגבולותיה והיא חייבת להעניק אף להם זכויות אזרח שוות . אי אפשר להרחיב 163 הרב ישראלי ( לעיל הערה , ( 52 עמ' קכ-קכא . 164 עיינו שלמה אבינרי , ליאב אורגד ואמנון רובינשטיין , התמודדות עם הגירה גלובלית ( עורכת : רות גביזון , ( ירושלים : מרכז מציל"ה , תשס"ט , עמ' . www . metzilah . org . il ?/ p = 357 : 29-31 העיקרון שעליו הם ממליצים " קשה בחוץ , קל בפנים" תואם עמדה זו . אני מודה לגלית שמאע שהעמידה אותי על דמיון זה . את הקטגוריה של גר תושב כך שתכלול גם עובדי עבודה זרה , לשם כך נזקק גם הרב הרצוג לטענה ש"אין ידנו תקיפה . " לעיל ראינו שהרב ישראלי השתמש בנימוק זה כדי להתיר ישיבת נכרים שאינם עובדי עבודה זרה בארץ על בסיס האיסור " לא תחנם...
אל הספר