האיחוד המוסדי בין הייעוץ המשפטי לתביעה הכללית יצר בישראל מוסד ציבורי בעל עוצמה רבה שהיקף אחריותו וסמכויותיו כמעט חסרי תקדים בדמוקרטיות מודרניות . כל זאת במשטר פוליטי אוניטרי שאין בו פיצול סמכויות בין הממשל המקומי – מדינתי לבין הממשל הפדרלי ברמת התביעה והייעוץ המשפטי , בשונה ממשטרים פדרליים Gad Barzilai & David Nachmias , Governmental Lawyering in the Political Sphere : 40 Advocating the Leviathan , SRAELI TUDIESS 3 ( 2 ) 30 - 46 ( 1998 ) שבהם עוצמת התביעה הכללית והיועץ המשפטי מבוזרת יותר ) דוגמת גרמניה , שווייץ , ארצות הברית וקנדה . ) ריכוז עוצמה ציבורית כה רבה בידיו של מוסד ציבורי אחד הוא בעייתי בכל משטר דמוקרטי , ועוד יותר במערכת פוליטית כה שסועה ומקוטבת כמו זו שבישראל . ככל שהמערכת הפוליטית בישראל מקוטבת יותר כך גדלה עוצמתו הפורמלית של מוסד היועץ המשפטי , משום שהוא מתבקש להכריע משפטית בסכסוכים ציבוריים רבים . עוצמה זו מציבה את מוסד היועץ המשפטי אל מול ביקורת ציבורית גוברת שמחלישה את האפקטיביות שלו . נוסף על כך אין במשטר הישראלי גופים ציבוריים שמסוגלים לבקר ולפקח על היועץ המשפטי עצמו...
אל הספר