יהודי אתיופיה נחשפו לפעילויות מיסיונריות נוצריות בחצי הראשון של המאה התשע עשרה . בשלב זה , ניתן לכנות את בני הקהילה באתיופיה ' פלאשים . ' מונח זה , שמשמעותו גולים או זרים , היה כינוי גנאי ועל כן חדלו מלהשתמש בו , אבל בתחילת המאה התשע עשרה , בטרם נודע דבר קיומם של בני הקהילה ליהודי העולם , התאים לטענתו של דניאל סומרפיילד למצבה של הקהילה באתיופיה . באמצע המאה התשע עשרה לא היו מנהגי הדת של הקהילה היהודית באתיופיה זהים למנהגי היהדות , ובמובנים סוציאליים ( שפה , לבוש , תזונה , מבנים משפחתיים ועוד , ( לא נבדלו הפלאשים משכניהם הנוצרים . ככל הנראה , המיסיונרים לא הצליחו לנצר רבים מקרב בני העדה , אבל פעילותם באפריקה עוררה את תשומת לבם של יהודי המערב באשר להימצאותו של שבט יהודי אבוד באביסיניה ( אתיופיה . ( עם התגייסותם של שליחים יהודיים מערביים בסוף שנות השישים של המאה התשע עשרה , החלה תקופה שנמשכה כמאה ועשרים שנה ואת סיומה ניתן לראות בעלייתם של כשמונת אלפים יהודים אתיופים במבצע משה בשנים ; 1985-1984 בעידן זה תרמו הפעילויות של שליחים לעיצובה של הקהילה מחדש , ולהפיכתה מחברת פלאשים שמנהגיה התבססו ...
אל הספר