סעיף ג על הכללים שלפיהם נקבע הרכוש

הגם שהנהגת הכלל בדבר יציבות ההחזקה לא רק מועילה לחברה האנושית , אלא אפילו הכרחית לקיומה – כל זמן שהכלל מנוסח במונחים כלליים כאלה לא יהיה בו שום שימוש . יש להצביע על שיטה שלאורה נוכל לקבוע אילו טובין יש להקצות לאדם מסוים , כאשר יתר בני המין האנושי יהיו מנועים מלהחזיק בהם וליהנות מהם . לכן משימתנו הבאה צריכה להיות , למצוא את העילות היוצקות תוכן לכלל הכולל , ומתאימות אותו למנהגי בני אדם ולאורחות החיים שלהם . מובן שהעילות האלה אינן נגזרות מתועלת או מרווח כלשהם שאדם מסוים , או הציבור , עשויים להפיק מהזכות ליהנות מטובין מסוימים , מעבר למה שיצמח מהם אם יוחזקו בידי כל אדם אחר . אין ספק שהיה מוטב אילו כל אדם החזיק בדברים ההולמים אותו ביותר ומתאימים לאורחות חייו ; אבל מלבד העובדה שיחס כזה עלול להיות משותף לכמה אנשים ביחד , הוא גם נוטה לעורר מחלוקות כה רבות – והלהט ומשוא הפנים שבהם בני האדם שופטים במחלוקות האלה כה גדולים – שכלל רופף וחסר ודאות כמוהו היה עומד בסתירה גמורה להשכנת שלום בחברה האנושית . והרי ההסכם על יציבות ההחזקה נכרת כדי לחסום כל פתח למריבות ולחילוקי דעות , והתכלית הזאת לא הייתה מוש...  אל הספר
הוצאת שלם