סעיף ז על טבע האידיאה או האמונה

אידיאת המושא היא אמנם מרכיב מהותי של האמונה בו , אבל לא כולה . אנחנו משיגים הרבה דברים שאיננו מאמינים בהם . אם כך , כדי לגלות עוד טפח מטבע האמונה או מהאיכויות של האידיאות שאנו מסכימים להן , נשקול את השיקולים הבאים . ברור שכל השכילות היוצאות מסיבות או מתולדות מסתיימות במסקנות בנוגע לעניינים עובדתיים , הווי אומר , לקיום של מושאים או של איכויותיהם . כמו כן ברור שאידיאת הקיום איננה משהו נבדל מן האידיאה של מושא זה או אחר , ושכל אימת שאנו משיגים דבר כקיים אחרי שהשגנו אותו בעלמא , הרי למעשה איננו מוסיפים דבר ואיננו משנים דבר באידיאה הראשונה שלנו . כך , למשל , כשאנו מאשרים שאלוהים הוא קיים , אנחנו פשוט יוצרים לעצמנו אידיאה של יש בדמות שבה הוא מתואר לנו ; והקיום שאנחנו מייחסים לו איננו מושג באמצעות אידיאה מיוחדת שאותה אנו מצרפים לאידיאה של איכויותיו האחרות , ויכולים אחר כך להפריד ולהבחין אותה מהן . אבל הייתי עוד מרחיק לכת : לא די לקבוע , בעיניי , שבהשגה של קיום המושא אין שום תוספת על ההשגה שלו בעלמא , ואני טוען כי גם האמונה בקיום איננה מצרפת שום אידיאה חדשה לאלה המרכיבות את אידיאת המושא . כשאני...  אל הספר