כיום , אנחנו מקבלים כמובן מאליו את העובדה שיום הזיכרון לחיילי צה " ל ויום העצמאות סמוכים וצמודים זה לזה . ברצוני לספר כיצד העניין הזה בעצם נוצר ונרקם . בשנה הראשונה למדינה , שנת תש " ט , טיפלתי הרבה בחללי צה " ל , עברתי את קווי האויב והחזרתי מעבר להם קרוב לאלפיים חיילים שעצמותיהם התפזרו על ההרים ולא נקברו . במשך השנה היו בינינו דיונים וויכוחים לא מעטים בעניין היום שייקבע כיום הזיכרון לזכר החללים שלנו , שנפלו והקריבו את חייהם למען תקומת ישראל . חיפשנו ימים מתאימים בשנה , שראויים לקבוע בהם יום זיכרון לכל החללים . עסקתי בזה בשיתוף המחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון . בהתחלה חשבנו על ל " ג בעומר , מכיוון שזהו יום המסמל את מלחמות ישראל בתקופת בר כוכבא ותלמידי רבי עקיבא , הלוחמים הקדומים שלנו . התאריך הזה מצא חן בעיני רבים , אך לאחר מחשבה שנייה החלטתי להתנגד לו , מפני של " ג בעומר חל בכל שנה שלושה - עשר ימים אחרי יום העצמאות , והוא נחשב ליום של שמחה . הרי עד ל " ג בעומר לא מסתפרים ולא מתחתנים , ובו ביום יש הרבה מאוד חתונות . חשבתי לעצמי שזה לא מתאים שניקח יום של שמחה ונהפוך אותו ליום אבל . אח...
אל הספר