בשעה טובה הגענו לירושלים . אמא עשתה את כל הסידורים , ואילו אבא נשאר בחיפה לטפל במכירת המשק שלנו . אלא שכשהגענו לירושלים , התברר שלא יכולנו להיכנס לדירה שאמא שכרה כביכול , ואנו לא ידענו אנה אנחנו באים - הנה באה משפחה שלמה עם ילדים , עם הרהיטים מהכפר , ואין לה איפה להיות . פרקנו את הכול ברחוב מאה שערים , ליד מאפיית " ברמן , " בסמוך לשער הראשי של השכונה , ונשארנו ברחוב על חבילותינו ומיטלטלינו . אמא אמנם מצאה לעצמה איזשהו מקום להיות בו , אבל היא לא רצתה לעזוב אותנו , ונשארה איתנו ועם כל החבילות באמצע הרחוב , ערה כל הלילה . למחרת הגיע אבא לירושלים . הוא היה מאוכזב מפני שלא קיימו את ההבטחות לגבי מכירת המשק . הוא קיבל מעט מאוד מזומן כנגד השטרות , וודאי שלא נותר לו הרבה . הדבר הראשון שאבא עשה בהגיעו לירושלים , עוד לפני שהתחיל לדאוג לדירה ולשאר הדברים , היה לקחת אותי ואת אחי הגדול לכותל המערבי . היתה זו הפעם הראשונה בחיי שהגענו לכותל המערבי , בקיץ תרפ " ח , . 1928 הלכנו לכותל המערבי דרך השוק . במקום לפנות לסמטה המובילה לכותל , המשכתי ישר והגעתי לשער השלשלת ולהר הבית . הרגשתי שם ממש כאילו השכינה...
אל הספר