התחלתי לרוץ לכיוון שער האריות . גדוד הצנחנים התפרס משני צדי הדרך , מפני שאל מרכזה נורו פגזים ללא הרף . בכניסה לשער האריות עמד אוטובוס שבער באש , וטנק שלנו נתקע בשער . פתאום שמעתי שהמג " ד צועק לי : "הרב גורן , עוד יהרגו אותך , תבוא אלינו ותיצמד לקיר " . הרגשתי שאני מרחף באוויר . הלכתי באמצע הכביש . מימין נצמדו לקיר צנחנים מפלוגה אחת , ומשמאל - צנחנים מפלוגה אחרת . שמעתי את המג " ד שולח את המ " פ ואומר לו : "תיגש לרב גורן ותצמיד אותו לקיר בכוח " . אמרתי להם : "אני בעל הדרגה הגבוהה ביותר כאן . אל תצמידו אותי לשום מקום " . ברגע שהתקרבנו לשער האריות התחלתי לתקוע בשופר , מפני שעל - פי דין , בעת יציאה למלחמה יש לתקוע בחצוצרות או בשופרות , כפי שכתוב : " וכי תבאו מלחמה בא רְ צכם על הצר הצ רֵ ר אתכם וה רֵ עתם בחצצרות ונזכ רְ תם לפני ה ' א לֹ היכם ונושעתם מאיביכם . " כך מובטח לנו הניצחון , ולשם כך לקחתי עמי את השופר - לתקוע במלחמה של שחרור ירושלים . תקעתי בשופר עד שהגענו לטנק שנתקע בשער האריות וחסם את הכניסה להר הבית . קפצתי על הטנק וירדתי ממנו מצדו השני , והנה מצאתי את עצמי בשערי הר הבית . בדרך...
אל הספר