בנינוה שסולח לה: מריו הנשנה של יונה (ד, א־ה)

וירע אל יונה רעה גד 1 לה ויחר r ויתפלל אל יהוה ויאמר א כ אנה יהוה הל 1 א זה דברי עד היותי על אדמתי על כז קדמתי לכדה תרעזיעזה כי ידעתי כי אתה אל חנוז ורחום ארך אפים ורב חסר ונחם על הרעה : ועתה יהוה קח נא את נפשי ממני נ כי טוב מותי מחיי : ויאמר יהוה ההיטב חרה לך : ויצא יונה ד ה מז העיר ויעזב מקדם לעיר ויעש ° לו שם סכה ויע 1 ב תחתיה בצל עד א # ר יראה מה יהיה בעיר : מבוא מריו המתחדש של יונה מנומק במישור הרעיוני בתביעתו לבלעדיותה של מידת הדין , ומונע במישור הפסיכולוגי על ידי משאלת המוות , הפוקדת אותו כל פעם שדרך חייו מגיעה למבוי סתום : בראשונה לנוכח הסערה החוסמת את נתיב בריחתו , ובשנייה לנוכח חנינת עיר החמס המערערת את בטחונו בתוקפם של משפטי . 'ה אימת המוות של הנכרים תאבי החיים הניעה את המלחים ואת אנשי נינוה להישמע לה ; ' ואילו שאיפת המוות של הנביא רודף הצדק מנעה בעדו מלהזדהות עם הזולת , ומלהשלים עם דרכו של אלהי הרחמים והסליחה . באנייה בחר יונה למות מאשר להיכנע לרצון ה' ( כמלחים , ( ועתה הוא חוזר ומבקש למות , משום שחםדו של ה' רע בעיניו . בעוד שהנכרים הגיעו מחמת האימה לענווה דתית המשתקפת בלשו...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס