בנוסח המסורה , ס' עבדיה הוא יחידה אחת ללא פרשיות פתוחות או סתומות . יש בו " קרי וכתיב" אחד בלבד , "שערו" ( פס' יא . ( ס' עבדיה לא שרד בין קרעי המגילות של תרי-עשר ממערה 4 שליד חורבת קמראן . במגילת תרי-עשר מואדי מרבעאת שבמדבר יהודה נשתמר ס' עבדיה כולו ונוסחו כנוסח המסורה , מלבד הקריאה "מורישיהם" בפסי יז . תרגום השבעים לעבדיה משקף נוסח שקרוב לוודאי היד . זהה לנוסח המסורה . בשני מקראות נראה שגרסתם השונה של השבעים נובעת מקריאת טקסט שהיה כתוב בכתיב חסר , כך "שערו" ( פס' יא '' , ( מורשיהם" ( פס' יז . ( הגרסה "נושעים" במקום "מושעים" ( פס' כא ) שומרת על מסורת קריאה של נו לפני שנתחברו לתשליב מ , בכתיב החסר : משעים ( ראה בפירוש . ( לדעת פרשנים , חסרה התיבה "לחמך" בפס' ז בשבעים , אך כנראה היא נפלה שם מחמת הפלוגרפיה .
אל הספר