החברה האזרחית הממוסדת מורכבת מכמה קבוצות עיקריות המנסות להשפיע על השיח הציבורי ועל קביעת המדיניות במגוון נושאים המצויים על סדר היום הפוליטי , הכלכלי והחברתי . עם קבוצות אלה נמנים מכוני המחקר בתחומי החברה והכלכלה , עמותות וארגונים הפועלים לרווחת האוכלוסייה בנושאים החברתיים , תנועות חוץ- פרלמנטריות המקדמות אג'נדה חברתית וכלכלית וכן איגודים מקצועיים מרכזיים המעניקים שירותים חיוניים לאוכלוסייה . המערכת האזרחית הממוסדת מנסה כל העת לפלס דרכי נגישות אל קובעי המדיניות במערכת השלטונית , באמצעים שונים ובסיוע התקשורת , וזאת בהיעדר מכניזם מוסדר לשיח בין שתי המערכות . לעתים יש הצלחות מסוימות למערכת האזרחית הממוסדת , אולם לרוב הארגונים בחברה האזרחית לא קיימת נגישות סבירה לקובעי המדיניות ולכן התפוקות שלהם פרי מחקר , התמחות וידע לא באות לידי ביטוי במעורבות ובהשפעה על קביעת המדיניות . יחסי הגומלין הנרקמים בין המערכת השלטונית ובין זו האזרחית עשויים להפרות את השיח הציבורי והפוליטי ולהיטיב את תהליך קבלת ההחלטות וקביעת המדיניות , כל זאת בהנחה שתהיה שקיפות מלאה בשיח המתרקם בין המערכות . לכל קבוצה במערכת האז...
אל הספר